<h1>העיטור אות ח' חלוקת שותפין</h1>
<h2>דף לא:</h2>
גרסינן בפרק המקבל (ב"מ ק"ה.) הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ואמר חד מנייהו לחבריה תא נפלוג ואמר ליה אידך נרווח טפי דינא הוא דמעכב ואי אמר ליה הב לי פלגו רוחא אמר ליה רוחא לקרנא משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגו קרנא ופלגו רוחא אמר ליה עסקא להדדי משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגו רוחא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך אמר ליה מזלא דבי תרי עדיף. וכתב רבינו אלפס דוקא בשותפות דליכא זמן וידיעא מילתא לפום מנהגא דאי שביק ליה לקמיה מתוסף כי הא דתנן (גיטין ל"א:) רבי יהודה אומר בשלשה פרקים מוכרין את היין ומוכרין את התבואה כו' ואמרינן עלה למאי הלכתא אמר רבא ואיתימא רב פפא לשותפי מכאן ואילך מאי אמר רבא כל יומא פרקיה שמע מינה דלא אמר רבא שותפא מעכב בזביני אלא לפום מנהגא דעלמא כדאיתא בהלכות. ומסתברא דרבא בשותפות דאית ביה זמן קאמר והני טענתי בתראי קא משמע לן וקמייתא לא אצטריך דהא לא מטא זמנייהו ומתניתין היא אי נמי אשמועינן דכיון דקבעו זימנא קבעו ולא מצי הדרי בהו אף על גב דליכא קנין. ורבינו שלמה פירש הני בי תרי דעבוד עיסקא שני קבלנין שקיבלו עסקא מבעל הבית ויסחרו במעות עד זמן פלני ויחלקו ביניהן ובין בעל הבית בדין עסקא ואינן יכולין לחלק עד זמן שנתן להן בעל הבית. והכי מסתברא דעד השתא בעסקא דפלגו מלוה ופלגו פקדון איירינן ולא בשותפות. ורבינו עמרם איתשיל בהאי שמעתא דרבא ואמר טעמא דרבא כיון דרווח טובא מה שאין כן באחרים ודאי מזלא דחד מנהון הוא ואי אמר חד נפלוג דינא הוא דמעכב מנא לן דאמרינן הכי דקאמרינן (פסחים קי"ב.) הוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו ואמר רב פפא לאשתתופי בהדיה אלמא איכא למיחש הכי וכיון דאיכא למיחש יכול לעכובי [למאי] נפקא מינה אל תמנע טוב מבעליו.
